1. הֲתִּקַּנְתָּ וְגַם עָרַכְתָּ?

כֵּן, יֵשׁ טַהֲרָנִים עוֹקְרֵי מַקָּף וָגֶרֶשׁ,

שׁוֹטְרֵי מַקּוֹף קְטַנִּים, מוֹלְקֵי צִיץ וְנִצָּן,

פְּרָחִים רַעֲנַנִּים נִרְאִים לָהֶם כְּמוֹ פֶּרֶשׁ,

עִלְּגוּת כְּעוּרַת פָּנִים אוֹ מַעֲשֵׂה שָׂטָן.

וּמִי שֶׁלֹּא מַבְחִין בֵּין עָצְמָה וּבֵין כּוֹחַ

מֵפֵר לְגַמְרֵי אֶת אֲנִינוּת שַׁלְוָתָם –

גֶּזַע שֶׁל מְהַדְּרִין שֶׁמַּרְגִּישִׁים לֹא נוֹחַ

עִם בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם. (2) 

לַחְמָם הַיּוֹם-יוֹמִי הוּא טֶקְסְטִים מֵאֵי פַּעַם,

תְּפִלַּת אַקַדֵ-מִי  וְדַף שֶׁל בֵּנְדָוִיד,

וּמַה שֶׁ"לְּטַעֲמִי" הוּא לֹא עִנְיָן שֶׁל טַעַם

וְלֹא עִנְיָן סְתָמִי, אֶלָּא מֶחְדָל מַטְרִיד.

וּמִי שֶׁמִּתְבַּלְבֵּל בֵּין מֵבִיא לְלוֹקֵחַ

מֻמְלָץ שֶׁיִּמָּנַע מִסְּבִיבַת חֶבְרָתָם –

חֶבֶר שֶׁל פַלְצָנִים שֶׁלֹּא עוֹמְדִים בָּרֵיחַ

שֶׁל בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם. (2) 

עִדַּן הַהַמְצָאָה -- חָלַף, עָבַר, אֵינֶנּוּ,

אֲנַחְנוּ בְּמֵאָה שֶׁל שִׁבּוּשִׁים זָרִים

וְזֹאת הַתּוֹצָאָה, נַסְכִּים עַל זֹאת בֵּינֵינוּ,

שֶׁל תַּת-תַּרְבּוּת גְּרוּעָה וַהֲמוֹנֵי בּוּרִים.

וּמִי שֶׁלֹּא מַבְחִין בֵּין דָּגֵשׁ וּבֵין טַעַם

עָדִיף שֶׁלֹּא יַחְדֹּר אֶת קַוֵּי מְחִיצָתָם –

צֶבֶר שֶׁל מְרִירִים, שֶׁלֹּא סוֹבְלִים תַּ'טַעַם

שֶׁל בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם. (2)

חָשׁוּב לָהֶם לִשְׁלֹט, לִשְׁמֹר עַל חֹק וָסֵדֶר,

הֵם מְטִיחִים קְלָלוֹת בָּנוּ, הַפִּרְחָחִים,

שָׁרִים שִׁיר מַעֲלוֹת לְדַיְקָנוּת הַתֶּדֶר,

מְמָאֲנִים לִקְלֹט שֶׁהַחַיִּים מַמְשִׁיכִים.

וּמִי שֶׁקְּצָת טוֹעֶה בֵּין תֵּאוּר וּבֵין פֹּעַל

מַטְרִיף  לָהֶם מַמָּשׁ אֶת לֵילוֹת מְנוּחָתָם –

שֶׁבֶט שֶׁל נוֹקְדָנִים שֶׁמִּתְמַלְּאִים בְּגֹעַל

מוּל בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם. (2)