דוגמה יפה לכתיבה לא יפה ולעריכתה, Ynet היום מארגנים, שמוקדם יותר קיבלו תמיכה מוצהרת של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, במפגן תמיכה ענק בהשתתפות של כעשרת אלפים בני-אדם, מעריכים שבהפגנה במוצאי שבת הקרוב תהיה כמות גדולה יותר מאשר באחרונה. הם גם ציינו כי הזמרות יהודית רביץ וריטה אישר�...

שוב עלתה בפורום הלשון העברית של תפוז שאלה ישנה נושנה: האם עדיף להשתמש בשי"ן במשפט כגון: "הכלי שבו השתמשת אינו מתאים", או טוב גם להגיד: "הכלי בו השתמשת אינו מתאים". הדעות התפלגו קצת, מנהלת הפורום ציינה ש"עדיף" זה עניין של טעם אישי, אך התקן לפי האקדמיה ללשון הוא: "שבו השתמשת", אחד המש...

אטימולוגיה של מונחים
לדרגות אפשריות בעריכה לשוניתJ

http://www.etymonline.com/index.php

עורך

Editor 

1640s, "publisher," from L. editus, from edere (see edition). By 1712 in sense of "person who prepares written matter for publication;" specific sense in newspapers is from 1803.

שיפור

Improvement 

mid-15c., enprowment “management of something for profit,” from Anglo-Fr. emprowement, from emprouwer “turn to profit” (see imp...

מויקיפדיה:

מקור המילה "סטיגמה" הוא יווני, ומשמעותה סימני היכר גופניים, שנועדו להבליט משהו שלילי ויוצא דופן המעיד על מעמדו הנחות של הפרט. היוונים נהגו לצרוב את גופם של אנשים מסוימים: עבדים, פושעים, בוגדים וכו', כדי שהציבור ידע ויזהה את אנשים אלו, ויתרחק מהם. צורות ענישה מתייגו...

מי שמבקש לדעת "איך נכון להגיד", יכול להיעזר בכמה טקטיקות.

אפשר לפתוח מילון. מן הסתם המילון אינו טועה. אבל מה עושים אם המילונים אינם מסכימים (ביניהם)?

אפשר לפנות לאקדמיה ללשון העברית. גם האקדמיה ללשון העברית בוודאי אינה טועה. אבל מה עושים אם האקדמיה סגרה את שירות התשובות ל�...

נשאלתי בדוא"ל "אם נכון לו לעורך לשוני מכובד לכתוב בבלוגו 'אין מצב' " (כתבתי ברשימה קודמת: "אין מצב למשל להגיד 'בתי הירושלים'").
הדברים שלהלן הם ברוח מה שכתבתי ברשימה קודמת אחרת על שאלת ה"נכון—לא נכון": לתפיסתי, הקביעה אם משהו נכון או לא נכון אינה גורפת. אני מנצל את ההזדמנות להחיל א...

במחלוקות על נכון או לא נכון מה שאני רואה וגם חווה הוא שיש בפורום, וכנראה בכלל, שתי גישות:

1. האומרים: "נכון" או "לא נכון". בקבוצה זו יש:
1.א.  מי שאינם מנמקים ואינם מסבירים, כך שמקור הסמכות הוא הם עצמם;
1.ב. מי שמנמקים (בניתוח תחביר, במובאות מהמקורות, בשטמפל של האקדמיה ללשון העברית וכ...

שאלו בפורום: "אנחנו מקריאים לבן שלנו ספר"... וכן הלאה. ענו בפורום: "איזה כיף לילד שהוריו קוראים (למה מקריאים?) לו ספרות יפה! " העונה נוזף בעדינות בשואל על השימוש בצורת "מקריאים", ולפני שהוא עונה על השאלה, הוא מלמד אותו שיעור בנוקדנות: השימוש ב"להקריא" אינו תקני, וצריך: "קראתי לילד ספ...

נשאלתי איך ליידע את גמל-שלמה ברבים: גמלי-השלמה או הגמלי-שלמה? עניתי:

לא פשוט לענות. בדרך כלל אומרים שהיידוע של הסמיכות צריך להיות על הסומך. בית הספר, ולא הבית ספר. כך גם ברבים: בתי הספר ולא הבתי ספר.

לכן אם מחשיבים את השם "גמל שלמה" לסמיכות, שזה מה שהוא באמת (הגמל של שלמה) אז היה �...

מישהי העלתה שאלה קטנה שהיה עליה ויכוח, ולכן היא קיבלה משקל גדול: מה הצורה הנכונה: 

רגשות אחרים המפעילים אותנו הן ההתרגשויות הכרוכות במגע חברתי.
או רגשות אחרים המפעילים אותנו הם ההתרגשויות הכרוכות במגע חברתי.

כאמור, זו שאלה קטנה ואפשר לענות עליה די בקלות, אף אם בתשובה שאינה...

על הסמנטיקה של המושג "לקבל החלטה"

במקור המילה "החלטה" מתארת את הרגע שבו מפסיקים להתלבט ובוחרים בפעולה או בדרך. חל"ט מבטא דברים גמורים ו"מוחלטים", דברים ברורים "לחלוטין". שורשי הביטוי מגיעים לדיני טומאה ולדיני הקצאה חוקית של קרקעות. לכן אם נדייק במשמעותה של "החלטה", נשמור אותה �...

שאלו בפורום: מה יותר נכון ? "להחליט החלטה" או "לקבל החלטה"?

כלמנ ענה: חזרה לצורך הדגשה: לעיתים, יש הכפלה לצורך יצירת דרמה כמו בדוגמאות שנתת, ואוסיף גם את לעשות מעשה. אבל, להחליט החלטה נשמע קצת עלוב. יעקוב שאל מה יותר נכון, והתשובה היא להחליט, או לקבל החלטה. אילו הייתי עורך לשוני �...

הפתחים, החיריקים, וגבולות עריכת הלשון

היום שאלה עינת בפורום: ‫"בַּזְּמַן ש" או "בִּזְמַן ש"?

התפתח דיון דקדקני ביני ובין יאיר, שאף הוא, כמו עינת וכמוני, עורך לשון מקצועי. בהמשך הרשימה הזאת אני מביא את הדיון המפורט, אחרי שערכתי אותו קצת. לפני כן אני מביא את הרצאת הסיכום שלי, ש...

רשימה בסדרה: תקלות במאמץ לדבר מליצית

א. דל שפתיי, עניות דעתי, ומבוסם כלוט

שאלו בפורום: האם אפשר לומר דל שפתותייך? לי זה לא עובר טוב באוזן, נשמע לי יותר "דל שפתייך"?

 עניתי: את/ה בטוח/ה שמתאים להגיד את הביטויים האלה ודומים להם בגוף שני? הרי זוהי צורה של ביטול עצמי, אדם בפני אלוה...

בפוסטים קודמים (כאן ועוד) עסקתי בצורות פעיל-סביל  בעברית.

ראינו שמשפטי "על ידי" בעברית מסורבלים יותר ממשפטי "by" באנגלית, הטבעיים כל כך, וגם יש ויכוח בחדרי-חדרים של המקצוענים אם הביטוי "על ידי" ראוי לשימוש הנפוץ שעושים בו.

בפוסט ההוא ראינו שבבחירת היחס פעיל-סביל יש כמה שיקו�...

שאלו בפורום: בעל כלב הוא בעליו, נכון? האם בעליו זה לא רבים? איך אגיד: בעל הכלב רוצה לטייל עם כלבו, תוך שימוש במלה "בעליו"? האם "רוצה" הופך ל"רוצים"? זה מאוד מבלבל.

היו שסברו: אין לומר "בעל הכלב", אלא בעלי הכלב. וזה משמש לשון יחיד וגם לשון רבים. הבעלים של הכלב יוציא אותו לטיול, ואז ברו...

דני קנה חתול לאחר יום הולדתו

מצאתי ברשת מאמר מצוין על סגנון*, שתיאורו: "עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותה הלשונית של ויקיפדיה" (ללא כותרת, ללא שם מחבר). כתוב יפה וחסכוני, מאורגן למופת, למדתי ממנו כמה דברים, והסכמתי עם רוב מה שנאמר בו. אבל בלי להתפלמס הרי אי אפשר, ו...

קצרמר על למה ומדוע

יש הטוענים ש'למה' היא שאלה על תכלית (לשם מה), ו'מדוע' היא שאלת סיבה (הוסף לי ידע על סיבת הדבר). במקרא אין ביסוס לטענה זו על בידול משמעות, לפי מדגם הדוגמאות הבאות:

1. למה או מדוע נפלו פניהם?

בראשית ד,ו ויאמר ה אל קין: למה חרה לך ולמה נפלו פניך.
שם, מ,ז וישאל את סריס�...

לשאלת ההעדפה של השימוש במילות "כי..." ו"ש...", למשל בביטוי דוגמת "ייתכן כי"

א. לשון מקרא

1. דיבור ישיר ופעלים משורש אמ"ר במקרא

פעלים מהשורש אמ"ר שכיחים מאוד במקרא, מופיעים אלפי פעמים, וכמעט תמיד משמשים לפני דיבור ישיר, על דרך:
בראשית, יט למה אמרת אחתי הוא... (פרעה לאברהם).

הפ...

סוף סוף הגיע זמן לסכם את נושא משפטי ההשואה "יותר מאשר...". אספתי מארבעת הפוסטים הקודמים, ערכתי וליטשתי, הבאתי דוגמאות, ניפיתי וקיצרתי, ומקווה שייטב בעיניכם:

להלן אדון בשאלת הנוסח היאה למשפטי השוואה (רספרידון טוב יותר מאשר הלופרידול). המודל המקראי שונה מזה של לשון חז"ל, והפתרונו�...

טיוטה שלישית ואחרונה למאמר על צורות השוואה בעברית

זוהי רשימה נוספת בסדרת רשימות (הראשונה, השנייה, השלישית) שבהן אני מתבונן בשימוש הרווח כיום בביטוי "יותר מאשר...". ביטוי זה אינו משמש רק ב"לשון דיבור" במשמעותה כדיבור הביתי היום-יומי, אלא גם בדיבור של משכילים לעיתונות, והא ראיה, כ...

היום בפורום השפה העברית שאלו על משפט שבו נאמר בין היתר משהו על קרבות שנערכו. הערתי שלטעמי קרבות מתנהלים ולא נערכים. אז שאלני השואל על מה אני מבסס את העדפתי זו. בדקתי את עצמי וראיתי שאין לי סימוכין טובים, ושהעדפתי אינטואיטיבת, עניין של טעם אישי, ודיווחתי על זה בפורום. התפתח דיו...

טיוטה שלישית למאמר על צורות השוואה בעברית
במשפט ההשוואה הקלסי "יותר משהעגל רוצה לינוק פרה רוצה להיניק" המצב התחבירי מורכב מהרגיל.

ראשית, יש שני נושאים: העגל והפרה. המצב היה פשוט יותר אילו היה מדובר ב"יותר משהעגל רוצה לינוק הוא רוצה לדלג באחו" (ואז היה אפשר לכתוב: העגל רוצה ל�...

טיוטה שנייה למאמר על צורות השוואה בעברית

בפוסט הקודם רציתי לבדוק במקרא אם צורת "יותר מאשר" ראויה לגנאי כמקובל בקרב המהדרין היום, ומצאתי את עצמי מחטט בסוגיה מורכבת ממה שציפיתי. אז אני ממשיך, פרק ב.

בלשון חכמים צורת "יותר מ..." חסכונית מאוד. להשוואה בין שני מושאים של פועל יחיד (ל...

טיוטה ראשונה למאמר על צורות השוואה בעברית
תקציר

יש הגורסים שלא טוב להשתמש במילת ההשוואה "מאשר". להלן אראה שבמקרא משתמשים ב"מאשר", בין היתר, בדיוק לתכלית שמשתמשים בה כיום, כלומר, להשוואה בצורת "יותר מאשר" (לפני פועל), אבל בלי המילה "יותר", שאינה משמשת במקרא במשמעות שאנו רגילים, ו...

היום נשאלתי בדוא"ל אם יש כלל גורף של האקדמיה ללשון העברית או כלל מוסמך אחר בעניין התעתוק לעברית של העיצור V בלע"ז, ולמשל רלוונטי-רלבנטי, פרספקטיווה-פרספקטיבה, אוניוורסיטה--אוניברסיטה, שוודיה-שבדיה.
     עניתי: עד כמה שידוע לי, אין כלל גורף, מכל מקום אני לא מצאתי כזה. בעבודתי לפני ...

היום כתבו במדיה על בלשן אמריקני שדיבר עם בנו הקטן אך ורק בשפה הקלינגונית, שהיא שפה סינתטית שהומצאה בשביל הסדרה "מסע בין כוכבים".

בתחילה הפעוט שיתף פעולה, אבל הגיע הרגע שהילד הבין שמשהו לא בסדר כאן, והפסיק לגמרי לענות לאביו בלשון הנדירה. היום הנער בן 13 ושכח את השפה לגמרי.

ל...

בפוסט קודם גייסתי את הביטוי "אבא שלי, אחות שלו, הבת שלו, הבעל שלה, האח שלו" בתור דוגמה נגדית למשפטי שבילי הגן, ולביטוי "גיסה של בת דודתי". כאן אמנה כמה אפשרויות נוצרות במהלך קריאת הביטוי "גיסה של בת דודתי":

צומת ראשון הוא הבחירה בין "[ה]גיסה שלה" ובין "[ה]גיס" שלה (ובניקוד: גיסהּ, עם מ...

לאחרונה פרסמתי כאו שני פוסטים שבהם הראיתי את היתרון שיכול להיות למילים "מיותרות": הכוונה למילים שאינן הכרחיות מבחינת התקינות הדקדוקית-תחבירית, אך הן מקלות על שטף הקריאה כי הן תורמות לבהירות המשמעות (והדגמתי זאת במשפטים: הנתונים נמצאים במגמת עלייה, אדם שאותו תקף גנב).

כאן א...

בימים האחרונים בפורום השפה העברית היה דיון שנוגע לשני עניינים:

ראשית, השאלה אם הצורה "על יד" ראויה לשימוש במשמעות "בקרבת מקום ל...". על זה היו כמה דעות, ודעתי: כן, היא טובה לשימוש, ולראיה לקט (לא שלם) של מובאות מהמקרא, שבהן משתמשים בה במשמעות זו.

שנית, חוזרים לדון בשאלת נחיצות...

הנה משפט של סתם: "הסיפורים שאותם סיפרו לי חברים". המהדרין אומרים: שגיאה! צ"ל: הסיפורים שסיפרו לי חברים. ואכן במקרים רבים "את" ונטיותיה (אותי, אותך, אותו, אותה, וכו') אינן נחוצות במשפטים כאלה: הספר שאותו קנית לי. צ"ל: הספר שקנית לי, ואפשר להכביר דוגמאות.

להלן אראה שראוי לסייג את הכלל �...

אחרי שכתבתי אתמול בשבח השימוש בצורת פעיל, עת לכתוב בשבח השימוש בצורת הסביל, ועל כך תודה גם לעינת קדם, ראו הערה שם, בסוף הפוסט.

מתי, אם כן, להעדיף שימוש בצורת סביל: תמיד כשאינך בטוח שעושה הפעולה המשתמע באמת עושה אותה. ודוגמה פשוטה: הממצאים מראים > מהממצאים ניתן לראות. הרי הממצאי...

ידיעה חדשותית היום בוויינט: צעיר נורה ברגלו על ידי אלמוני. הנוסח מחזיר אותי לסוגיית הבחירה בין צורות הפעיל והסביל בעברית, שהרי אפשר לתאר את האירוע גם כך: אלמוני ירה ברגלו שלו צעיר; או כך: אלמוני ירה בצעיר ופגע ברגלו. 

ההחלטה על בחירת הנוסח קשורה בשני עניינים: מי עושה את הפעולה ...

לפני כמה שנים היה לי אתר עם פורום נחמד, ובו היו מאות התכתבויות יפות. האתר נסגר, הפורום נמחק, אבל היום מצאתי בנבכי המחשב שלי טקסט שהעתקתי ממנו, והנה הוא:

פעם נימקתי כמנהגי איזשהו טיעון ב"מבחן גוגל", כלומר ספירת ממצאי גוגל להתרשמות מהשימוש הרווח,  ועל כך כתבה לי עמיתה-עורכת את דבר�...

כעשרה מיליון מופעים בחיפוש גוגל ל"יש לי את", ויותר משלושה מיליוני מופעים ל"יש לו/לה/להם את", מוכיחים כאלף עדים שהטענה הטהרנית בזכות שלילת ה"את" אינה משקפת את המציאות הלשונית, אלא את הטכנאות התחבירית של הטוענים:

"את" היא מילת יחס בלעדית למושא המיודע, בצירוף "יש לי הספר" המילה "הספ...

פחות ופחות משתמשים כיום בצורה: ""לא נכון שהדברים התגלגלו וכו'". יותר יותר משתמשים בצורה  "אין זה נכון ש..." כלומר, "אין זה" בתחילת משפט לפני שם תואר. לדוגמה, היום בפורום השפה העברית השתמשו בביטוי "אין זה רלוונטי [לעניין מסוים]". ואני חושב שעדיף לכתוב: "לענייננו לא רלוונטי ש...".

הצורה "...

לפני כעשרה ימים שאלו בפורום השפה העברית של תפוז את השאלה הזאת:

"במשפט: התשלומים נמצאים במגמת עלייה, אפשר לוותר על 'נמצאים'?" ועל זה ענו הלשונאים בפורום, וללא היסוס: "הצורה הנכונה יותר היא: 'התשלומים במגמת עלייה' ".

ניצלתי את אותה הזדמנות לכתוב הרצאה קצרה על עניינים הקשורים ב...

היום מצאתי באינטרנט מופע יוצא דופן של שפע "קווים מפרידים" בטקסט קצר:

מהצד האמריקני נטלו חלק בפגישה גם ראש המועצה לביטחון לאומי – ג'ים ג'ונס, ראש מטה הבית הלבן – רם עמנואל, השליח המיוחד למזרח התיכון – ג'ורג' מיטשל, וראש הדסק לענייני המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי – דן שפ�...

אני בוחן את הכתוב בעין של עורך, ושואל את עצמי: "מלמעלה", איזו מין מילה זו? גם "מ... " גם "ל... " גם "מעל... " גם "מעלה...", זה בסדר?

אני פותח את התנ"ך ומוצא:

בבראשית ו, טז, אחת מהוראות בניית ה�...

ושוב לסוגיית שי"ן השיעבוד בשימוש מודרני. הסוגיה הזאת כבר נדושה עד דק, ובכל זאת, הנה עוד כמה דוגמאות והערות.

לשון מקרא: דברים יא,כד:

"כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו – לכם יהיה".

לשון חכמים: משנה, מועד, פסחין, פרק א,א:

"ולמה אמרו שתי שורות במרתף, מקום שמכניסין בו חמץ".
וכן: מ...

כל מה שעורך מקצועי כותב בפומבי נכנס לכרטיס הביקור שלו. אם, חלילה, הוא כותב כאחד האדם, אפשר שעמיתיו ימהרו להוכיח אותו על שגיאות שנפלו בכתיבתו, ולא בהיבט התוכן, אלא בהיבט הכתיבה הערוכה היטב.

אבל לעתים קרובות העורך כותב ספונטנית, כשהוא/היא, כמו שכתבתי בכותרת, "בנעלי בית". הדבר נ�...

ד"ר הדר פרי כותבת ב-10 בספטמבר על סוגיה שכבר הרבו לדוש בה:

"כיום אנו נתקלים במשפטים כדוגמת 'המעיין ממנו שתינו' (במקום 'המעיין ששתינו ממנו) או 'הלחם אותו אכלת' (במקום הלחם שאכלת). כלומר הכותבים משמיטים את שי"ן הזיקה, והפסוקית נפתחת במילת יחס. משפטים אלו אינם מצויים בפיהם של הדיוטו�...

כמה עניינים שבהם לשון המקרא אינה תואמת את המתודה המודרנית בעריכת לשון

1. איך לנסח את התאריך.
על פי התקן יש לומר את מספר היום כך: אחד, חמישה, שנים-עשר (ספירת זכר) ואחריו את אות היחס "ב". לכן: אחד באפריל, חמישה-עשר בשבט. עשרה בטבת. שלושים וחמישה במאי.

הנה כמה דוגמאות לשימוש אחר, באות ...

שאלו בפורום: במשפט: התשלומים נמצאים במגמת עלייה, אפשר לוותר על "נמצאים"?
ענו בפורום: לא רק אפשר, אלא עדיף: התשלומים במגמת עלייה.

בעיניי זה מקרה מבחן לגבוליות הבהירות של משפטים שמניים אחדים, והוספתי: הוי, הרי זו התקלה הקטנה בריתמוס של משפטים בזמן הווה שהנשוא שלהם אינו פועל, אלא, כ...

היום בוויינט דוגמה נחמדה לכתיבה עם המון סימני פיסוק. המסומנים בכתום נראים לי מיותרים לגמרי, אלה המסומנים בירוק אינם הכרחיים (מפרידים תמורות), וזה עניין של טעם אישי. אני עצמי הייתי מוותר עליהם. זוהי המחשה מצוינת לדברים שכתבתי עליהם כאן

אחרי פגישותיו עם ברק ונתניהו, יצא מיטשל מ...

היום שאלו בפורום השפה העברית של תפוז אם המילה "דבר" מפריעה למישהו במשפט הזה:

"הזקנים בישראל מהווים אחת מקבוצות המיעוט הגדלות בקצב המהיר ביותר. הדבר נובע משילוב של ירידה בשיעורי הילודה בצד עלייה בתוחלת החיים".

אפשר כמובן להחליף את "הדבר" ב"זה", אבל "זה" היא מילה קצרה ועניינית, ובכ...

היום באינטרנט
בצה"ל כבר נלחמים זמן רב בתופעות שתיית אלכוהול בתוך הבסיסים, ואף נוקטים בעונשים קשים נגד מי שבוחר לחגוג עם משקאות חריפים בעודו במדים. בימים האחרונים הסתיים תחקיר מקיף, שערך אל"מ יוסי סקאל, מפקד מערך גיבוי הלחימה (מג"ל), האחראי על בסיסי הטירונות בצה"ל אודות פרשה חמ�...

בשנת תשנ"ו פרסמה האקדמיה ללשון העברית חוברת מיוחדת בסדרה "לשוננו לעם", ובה המליצה על כללים חדשים, ובהם כללי הפיסוק וכללי הכתיב המלא חסר הניקוד. הוצעה מגמה להמעיט ככל האפשר בפיסוק, והוגדרו עקרונות חדשים לשימוש ב"כתיב מלא חסר ניקוד".

לפיסוק נוגעות שתי המלצות חשובות שיש בהן מש�...

את זה אני מצטט כאן, כמעט בלי להוסיף דבר, ומשאיר לעינת לחגוג על זה. זה סוג הדברים שהיא אוהבת.

אתמול הייתה פדיחה במחנה צבאי, ובטקס חילופי אלופים, כשכל החיילים היו בשמירה, בא גנב וגנב להם עשרה סלולריים ועשרים כרטיסי אשראי. בטח שמעתם על זה.

מפיקוד המחנה נמסר: "במחנה הפיקוד הופ�...

פוסט ראשון בסדרה "סדרי מילים". בעבר כבר פרסמתי מאמר על הבסיס לסדרי מילים הטבעיים במשפט בעברית, ושם עסקתי בעיקר בכללים בסיסיים. החידוש בסדרה המתוכננת הוא שכאן אני מתכוון לבדוק חלופות שכולן עומדות בכללים, אך לכל אחת מהן יש יתרונות ו/או חסרונות, ונחוץ לשחק עם החומר כדי לבחור בתב...

משהו שאפשר ללמוד מחלק משגיאות הסגנון בכתבה שהופיעה בוויינט היום:

1. "נשיא איראן הורה ... להעניש את העומדים מאחורי פיגוע ההתאבדות שהביא למותם של בכירים במשמרות המהפכה הבוקר. "
"הביא למותם". הביא? לאן נעלם ה"גרם"? הביא את האסון, הביא גאולה לעולם. אבל גרם למותם. ועל השאלה אם גרם למותם �...

מגלובס:
במסגרת המאמצים להקטין את צריכת האנרגיה בישראל: מכון התקנים ומשרד התשתיות יזמו תקן למערכות ניהול אנרגיה

מוויינט:
בטקס השבעת 14 שופטים חדשים, בהם גם שופט בית משפט עליון, יצא הנשיא פרס נגד תופעת האלימות, והטיפול המקל בבתי המשפט.

מכלכליסט:
הכי מעצבן במהלך הטיסה: בעיט...

כמה יפה בעיני�...

ראוי לציין ש...  – אם ציינת, מן הסתם ראוי לציין. ובדומה לכך, ראוי להדגיש, יש להוסיף, וכדומה.

למותר לציין ש... – אם למוֹתר (כלומר מיותר) לציין, למה לציין?

שלושה דברים שונים... – אם הם שלושה, מן הסתם הם שונים. אכן לפעמים ה"שונים" שימושי, אבל אני ממליץ להעיף עליו מבט פעמיים, ואם אפשר לוו...

מתי אתם משתמשים ב"למעשה", מתי ב"בעצם"?

השימוש המתאים הוא בהשלמה למשפטי "לכאורה, לפי התכנית, לפי לשון החוק" וכדומה, כגון:

"לפי התכנית היה עלינו להגיע בשלוש, אך למעשה הגענו שעה לפני כן".

קצת בדומה לכך:

"הוא העמיד פנים שהוא עוזר לקהילה, אך בעצם הוא דאג לעצמו והזיק לכלל".

לא מומלץ �...

נכון שלפעמים באמת מתאים לחזור על משהו "במילים אחרות",  לדוגמה, אם ציטטנו מקור המצריך הבהרה, או אם אנו רוצים לחשוף רובד שלדעתנו נשאר סמוי בנוסח הראשון.

אבל אם אתם עצמכם כתבתם משהו ומוצאים את עצמכם ממשיכים ב"במילים אחרות", עצרו רגע לבחון את עצמכם: אולי אתם מרגישים שהטקסט המקורי �...

מה תעדיפו: "הן בעיר הן בכפר", או "הן בעיר והן בכפר"?

התקן המחמיר: "הן... הן... " מנהג רוב המשתמשים: "הן... והן..."

אז מה אתם מציעים: לתקן או לא לתקן?

למען מי עמל העורך המתקן? אם הוא מתקנן לפי התקן, הוא מפריע לקוראים. נכון, לא לכולם: מעטים מאוד יודעים את התקן. אבל הרוב? הרוב יחשוב שנפלה שגיא�...