טיוטה שנייה למאמר על צורות השוואה בעברית

בפוסט הקודם רציתי לבדוק במקרא אם צורת "יותר מאשר" ראויה לגנאי כמקובל בקרב המהדרין היום, ומצאתי את עצמי מחטט בסוגיה מורכבת ממה שציפיתי. אז אני ממשיך, פרק ב.

בלשון חכמים צורת "יותר מ..." חסכונית מאוד. להשוואה בין שני מושאים של פועל יחיד (ל...

טיוטה ראשונה למאמר על צורות השוואה בעברית
תקציר

יש הגורסים שלא טוב להשתמש במילת ההשוואה "מאשר". להלן אראה שבמקרא משתמשים ב"מאשר", בין היתר, בדיוק לתכלית שמשתמשים בה כיום, כלומר, להשוואה בצורת "יותר מאשר" (לפני פועל), אבל בלי המילה "יותר", שאינה משמשת במקרא במשמעות שאנו רגילים, ו...

היום נשאלתי בדוא"ל אם יש כלל גורף של האקדמיה ללשון העברית או כלל מוסמך אחר בעניין התעתוק לעברית של העיצור V בלע"ז, ולמשל רלוונטי-רלבנטי, פרספקטיווה-פרספקטיבה, אוניוורסיטה--אוניברסיטה, שוודיה-שבדיה.
     עניתי: עד כמה שידוע לי, אין כלל גורף, מכל מקום אני לא מצאתי כזה. בעבודתי לפני ...

היום כתבו במדיה על בלשן אמריקני שדיבר עם בנו הקטן אך ורק בשפה הקלינגונית, שהיא שפה סינתטית שהומצאה בשביל הסדרה "מסע בין כוכבים".

בתחילה הפעוט שיתף פעולה, אבל הגיע הרגע שהילד הבין שמשהו לא בסדר כאן, והפסיק לגמרי לענות לאביו בלשון הנדירה. היום הנער בן 13 ושכח את השפה לגמרי.

ל...

בפוסט קודם גייסתי את הביטוי "אבא שלי, אחות שלו, הבת שלו, הבעל שלה, האח שלו" בתור דוגמה נגדית למשפטי שבילי הגן, ולביטוי "גיסה של בת דודתי". כאן אמנה כמה אפשרויות נוצרות במהלך קריאת הביטוי "גיסה של בת דודתי":

צומת ראשון הוא הבחירה בין "[ה]גיסה שלה" ובין "[ה]גיס" שלה (ובניקוד: גיסהּ, עם מ...

לאחרונה פרסמתי כאו שני פוסטים שבהם הראיתי את היתרון שיכול להיות למילים "מיותרות": הכוונה למילים שאינן הכרחיות מבחינת התקינות הדקדוקית-תחבירית, אך הן מקלות על שטף הקריאה כי הן תורמות לבהירות המשמעות (והדגמתי זאת במשפטים: הנתונים נמצאים במגמת עלייה, אדם שאותו תקף גנב).

כאן א...

בימים האחרונים בפורום השפה העברית היה דיון שנוגע לשני עניינים:

ראשית, השאלה אם הצורה "על יד" ראויה לשימוש במשמעות "בקרבת מקום ל...". על זה היו כמה דעות, ודעתי: כן, היא טובה לשימוש, ולראיה לקט (לא שלם) של מובאות מהמקרא, שבהן משתמשים בה במשמעות זו.

שנית, חוזרים לדון בשאלת נחיצות...

הנה משפט של סתם: "הסיפורים שאותם סיפרו לי חברים". המהדרין אומרים: שגיאה! צ"ל: הסיפורים שסיפרו לי חברים. ואכן במקרים רבים "את" ונטיותיה (אותי, אותך, אותו, אותה, וכו') אינן נחוצות במשפטים כאלה: הספר שאותו קנית לי. צ"ל: הספר שקנית לי, ואפשר להכביר דוגמאות.

להלן אראה שראוי לסייג את הכלל �...

אחרי שכתבתי אתמול בשבח השימוש בצורת פעיל, עת לכתוב בשבח השימוש בצורת הסביל, ועל כך תודה גם לעינת קדם, ראו הערה שם, בסוף הפוסט.

מתי, אם כן, להעדיף שימוש בצורת סביל: תמיד כשאינך בטוח שעושה הפעולה המשתמע באמת עושה אותה. ודוגמה פשוטה: הממצאים מראים > מהממצאים ניתן לראות. הרי הממצאי...