November 27, 2009
טיוטה שלישית ואחרונה למאמר על צורות השוואה בעברית
זוהי רשימה נוספת בסדרת רשימות (הראשונה, השנייה, השלישית) שבהן אני מתבונן בשימוש הרווח כיום בביטוי "יותר מאשר...". ביטוי זה אינו משמש רק ב"לשון דיבור" במשמעותה כדיבור הביתי היום-יומי, אלא גם בדיבור של משכילים לעיתונות, והא ראיה, כך מצאנו לדוגמה אתמול כתוב: "תוצאת הזיכוי לעיתים פגיעתה קשה יותר מאשר אי-הגשת כתב אישום בכלל" (עו"ד וינשטיין מצוטט ברשת, 26 נוב').
הנה האפשרויות של הניסוח הזה עם שחבור מינימלי, לפי סדר עולה מהחסכונית ביותר לפזרנית ביותר:
1. פגיעתה של תוצאת הזיכוי קשה מאי-הגשת כתב אישום; (צמצום-יתר בחלק השני של המשוואה, יוצא כאילו הפגיעה קשה מאי-ההגשה, ולא היא: פגיעת התוצאה קשה מפגיעת אי-ההגשה).
2. פגיעתה של תוצאת הזיכוי קשה מפגיעתה של אי-הגשת כתב אישום;
3. פגיעתה של תוצאת הזיכוי קשה משקשה פגיעתה של אי-הגשת כתב אישום; (סרבול: ברור שמשווים את הקושי עם הקושי, וזהו כאמור מעין משפט זיקה שבו הנשוא של האיבר השני (קשה) משתמע מזיקתו לנשוא של האיבר הראשון (קשה).
4. פגיעתה של תוצאת הזיכוי קשה יותר משקשה פגיעתה של אי-הגשת כתב אישום; (ויתור על החיסכון המקראי של ביטוי ההשוואה "קשה מפגיעתה", על דרך "גדולה השנאה מהאהבה"), והוספת "יותר" המאוחרת אבל בלי "מאשר", אלא במקומה "מש...").
5. פגיעתה של תוצאת הזיכוי קשה יותר מאשר קשה פגיעתה של אי-הגשת כתב אישום; (כאן הרחבה מרבית של ביטוי ההשוואה ("יותר מאשר") וגם פירוט מרבי של החצי השני של המשוואה: "קשה פגיעתה של...)
הצורה היפה ביותר לטעמי היא צורה 2. כאן חוסכים בביטוי ההשוואה, ומסתפקים בתבנית המקראית המינימלית "קשה מ..." (א' קשה מב' = א' קשה יותר מאשר ב'). לעומת זאת מדייקים בהצבעה על הדברים העומדים להשוואה: פגיעה א' לעומת פגיעה ב'. הרי מה שמועמד להשוואה הוא לא הפגיעה כנגד אי-ההגשה, אלא הפגיעה של התוצאה כנגד הפגיעה של אי-ההגשה.
אבל עניינה של הרשימה הנוכחית, כמו שתי הרשימות הקודמות בסדרה, הוא לא ללמד מה צריך לעשות, אלא להראות מה עושים בפועל. עו"ד וינשטיין מעדיף את ביטוי ההשוואה הרווח, שכאמור, הוא יצור כלאיים בין "יותר" ובין "מאשר", ואינו מקפיד לפרט את החלק השני בהשוואה, ולכן אינו חוזר לא על "פגיעה" ולא על "קשה". זה משתמע ומובן מאליו. ובסופו של דבר הוא אומר: "תוצאת הזיכוי לעיתים פגיעתה קשה יותר מאשר אי-הגשת כתב אישום בכלל".
נראה לי שבקרוב אוכל לסכם את הממצאים למאמר אחד ממוקד ומובנה היטב. מי ייתן.
נתן. ראו כאן
Posted by Eli Guy. Posted In : תופעות לשוניות
November 25, 2009
היום בפורום השפה העברית שאלו על משפט שבו נאמר בין היתר משהו על קרבות שנערכו. הערתי שלטעמי קרבות מתנהלים ולא נערכים. אז שאלני השואל על מה אני מבסס את העדפתי זו. בדקתי את עצמי וראיתי שאין לי סימוכין טובים, ושהעדפתי אינטואיטיבת, עניין של טעם אישי, ודיווחתי על זה בפורום. התפתח דיו...
Continue reading...
Posted by Eli Guy. Posted In : שאלה של סגנון
November 25, 2009
טיוטה שלישית למאמר על צורות השוואה בעברית
במשפט ההשוואה הקלסי "יותר משהעגל רוצה לינוק פרה רוצה להיניק" המצב התחבירי מורכב מהרגיל.
ראשית, יש שני נושאים: העגל והפרה. המצב היה פשוט יותר אילו היה מדובר ב"יותר משהעגל רוצה לינוק הוא רוצה לדלג באחו" (ואז היה אפשר לכתוב: העגל רוצה ל... Continue reading...
Posted by Eli Guy. Posted In : תופעות לשוניות
November 24, 2009
טיוטה שנייה למאמר על צורות השוואה בעברית
בפוסט הקודם רציתי לבדוק במקרא אם צורת "יותר מאשר" ראויה לגנאי כמקובל בקרב המהדרין היום, ומצאתי את עצמי מחטט בסוגיה מורכבת ממה שציפיתי. אז אני ממשיך, פרק ב.
בלשון חכמים צורת "יותר מ..." חסכונית מאוד. להשוואה בין שני מושאים של פועל יחיד (ל... Continue reading...
Posted by Eli Guy. Posted In : תופעות לשוניות
November 23, 2009
טיוטה ראשונה למאמר על צורות השוואה בעברית
תקציר
יש הגורסים שלא טוב להשתמש במילת ההשוואה "מאשר". להלן אראה שבמקרא משתמשים ב"מאשר", בין היתר, בדיוק לתכלית שמשתמשים בה כיום, כלומר, להשוואה בצורת "יותר מאשר" (לפני פועל), אבל בלי המילה "יותר", שאינה משמשת במקרא במשמעות שאנו רגילים, ו... Continue reading...
Posted by Eli Guy. Posted In : תופעות לשוניות
November 23, 2009
היום נשאלתי בדוא"ל אם יש כלל גורף של האקדמיה ללשון העברית או כלל מוסמך אחר בעניין התעתוק לעברית של העיצור V בלע"ז, ולמשל רלוונטי-רלבנטי, פרספקטיווה-פרספקטיבה, אוניוורסיטה--אוניברסיטה, שוודיה-שבדיה.
עניתי: עד כמה שידוע לי, אין כלל גורף, מכל מקום אני לא מצאתי כזה. בעבודתי לפני ... Continue reading...
Posted by Eli Guy. Posted In : שאלה של סגנון
November 22, 2009
היום כתבו במדיה על בלשן אמריקני שדיבר עם בנו הקטן אך ורק בשפה הקלינגונית, שהיא שפה סינתטית שהומצאה בשביל הסדרה "מסע בין כוכבים".
בתחילה הפעוט שיתף פעולה, אבל הגיע הרגע שהילד הבין שמשהו לא בסדר כאן, והפסיק לגמרי לענות לאביו בלשון הנדירה. היום הנער בן 13 ושכח את השפה לגמרי.
ל... Continue reading...
Posted by Eli Guy. Posted In : שאלה של סגנון
November 22, 2009
בפוסט קודם גייסתי את הביטוי "אבא שלי, אחות שלו, הבת שלו, הבעל שלה, האח שלו" בתור דוגמה נגדית למשפטי שבילי הגן, ולביטוי "גיסה של בת דודתי". כאן אמנה כמה אפשרויות נוצרות במהלך קריאת הביטוי "גיסה של בת דודתי":
צומת ראשון הוא הבחירה בין "[ה]גיסה שלה" ובין "[ה]גיס" שלה (ובניקוד: גיסהּ, עם מ... Continue reading...
Posted by Eli Guy. Posted In : תופעות לשוניות
November 21, 2009
לאחרונה פרסמתי כאו שני פוסטים שבהם הראיתי את היתרון שיכול להיות למילים "מיותרות": הכוונה למילים שאינן הכרחיות מבחינת התקינות הדקדוקית-תחבירית, אך הן מקלות על שטף הקריאה כי הן תורמות לבהירות המשמעות (והדגמתי זאת במשפטים: הנתונים נמצאים במגמת עלייה, אדם שאותו תקף גנב).
כאן א... Continue reading...
Posted by Eli Guy. Posted In : תופעות לשוניות
November 17, 2009
בימים האחרונים בפורום השפה העברית היה דיון שנוגע לשני עניינים:
ראשית, השאלה אם הצורה "על יד" ראויה לשימוש במשמעות "בקרבת מקום ל...". על זה היו כמה דעות, ודעתי: כן, היא טובה לשימוש, ולראיה לקט (לא שלם) של מובאות מהמקרא, שבהן משתמשים בה במשמעות זו.
שנית, חוזרים לדון בשאלת נחיצות... Continue reading...
Posted by Eli Guy. Posted In : תופעות לשוניות
| |
