מי שמבקש לדעת "איך נכון להגיד", יכול להיעזר בכמה טקטיקות.

אפשר לפתוח מילון. מן הסתם המילון אינו טועה. אבל מה עושים אם המילונים אינם מסכימים (ביניהם)?

אפשר לפנות לאקדמיה ללשון העברית. גם האקדמיה ללשון העברית בוודאי אינה טועה. אבל מה עושים אם האקדמיה סגרה את שירות התשובות ל�...

שאלו בפורום: "אנחנו מקריאים לבן שלנו ספר"... וכן הלאה. ענו בפורום: "איזה כיף לילד שהוריו קוראים (למה מקריאים?) לו ספרות יפה! " העונה נוזף בעדינות בשואל על השימוש בצורת "מקריאים", ולפני שהוא עונה על השאלה, הוא מלמד אותו שיעור בנוקדנות: השימוש ב"להקריא" אינו תקני, וצריך: "קראתי לילד ספ...

נשאלתי איך ליידע את גמל-שלמה ברבים: גמלי-השלמה או הגמלי-שלמה? עניתי:

לא פשוט לענות. בדרך כלל אומרים שהיידוע של הסמיכות צריך להיות על הסומך. בית הספר, ולא הבית ספר. כך גם ברבים: בתי הספר ולא הבתי ספר.

לכן אם מחשיבים את השם "גמל שלמה" לסמיכות, שזה מה שהוא באמת (הגמל של שלמה) אז היה �...

מישהי העלתה שאלה קטנה שהיה עליה ויכוח, ולכן היא קיבלה משקל גדול: מה הצורה הנכונה: 

רגשות אחרים המפעילים אותנו הן ההתרגשויות הכרוכות במגע חברתי.
או רגשות אחרים המפעילים אותנו הם ההתרגשויות הכרוכות במגע חברתי.

כאמור, זו שאלה קטנה ואפשר לענות עליה די בקלות, אף אם בתשובה שאינה...

על הסמנטיקה של המושג "לקבל החלטה"

במקור המילה "החלטה" מתארת את הרגע שבו מפסיקים להתלבט ובוחרים בפעולה או בדרך. חל"ט מבטא דברים גמורים ו"מוחלטים", דברים ברורים "לחלוטין". שורשי הביטוי מגיעים לדיני טומאה ולדיני הקצאה חוקית של קרקעות. לכן אם נדייק במשמעותה של "החלטה", נשמור אותה �...

שאלו בפורום: מה יותר נכון ? "להחליט החלטה" או "לקבל החלטה"?

כלמנ ענה: חזרה לצורך הדגשה: לעיתים, יש הכפלה לצורך יצירת דרמה כמו בדוגמאות שנתת, ואוסיף גם את לעשות מעשה. אבל, להחליט החלטה נשמע קצת עלוב. יעקוב שאל מה יותר נכון, והתשובה היא להחליט, או לקבל החלטה. אילו הייתי עורך לשוני �...

קצרמר על למה ומדוע

יש הטוענים ש'למה' היא שאלה על תכלית (לשם מה), ו'מדוע' היא שאלת סיבה (הוסף לי ידע על סיבת הדבר). במקרא אין ביסוס לטענה זו על בידול משמעות, לפי מדגם הדוגמאות הבאות:

1. למה או מדוע נפלו פניהם?

בראשית ד,ו ויאמר ה אל קין: למה חרה לך ולמה נפלו פניך.
שם, מ,ז וישאל את סריס�...

לשאלת ההעדפה של השימוש במילות "כי..." ו"ש...", למשל בביטוי דוגמת "ייתכן כי"

א. לשון מקרא

1. דיבור ישיר ופעלים משורש אמ"ר במקרא

פעלים מהשורש אמ"ר שכיחים מאוד במקרא, מופיעים אלפי פעמים, וכמעט תמיד משמשים לפני דיבור ישיר, על דרך:
בראשית, יט למה אמרת אחתי הוא... (פרעה לאברהם).

הפ...

סוף סוף הגיע זמן לסכם את נושא משפטי ההשואה "יותר מאשר...". אספתי מארבעת הפוסטים הקודמים, ערכתי וליטשתי, הבאתי דוגמאות, ניפיתי וקיצרתי, ומקווה שייטב בעיניכם:

להלן אדון בשאלת הנוסח היאה למשפטי השוואה (רספרידון טוב יותר מאשר הלופרידול). המודל המקראי שונה מזה של לשון חז"ל, והפתרונו�...

טיוטה שלישית ואחרונה למאמר על צורות השוואה בעברית

זוהי רשימה נוספת בסדרת רשימות (הראשונה, השנייה, השלישית) שבהן אני מתבונן בשימוש הרווח כיום בביטוי "יותר מאשר...". ביטוי זה אינו משמש רק ב"לשון דיבור" במשמעותה כדיבור הביתי היום-יומי, אלא גם בדיבור של משכילים לעיתונות, והא ראיה, כ...

טיוטה שלישית למאמר על צורות השוואה בעברית
במשפט ההשוואה הקלסי "יותר משהעגל רוצה לינוק פרה רוצה להיניק" המצב התחבירי מורכב מהרגיל.

ראשית, יש שני נושאים: העגל והפרה. המצב היה פשוט יותר אילו היה מדובר ב"יותר משהעגל רוצה לינוק הוא רוצה לדלג באחו" (ואז היה אפשר לכתוב: העגל רוצה ל�...

טיוטה שנייה למאמר על צורות השוואה בעברית

בפוסט הקודם רציתי לבדוק במקרא אם צורת "יותר מאשר" ראויה לגנאי כמקובל בקרב המהדרין היום, ומצאתי את עצמי מחטט בסוגיה מורכבת ממה שציפיתי. אז אני ממשיך, פרק ב.

בלשון חכמים צורת "יותר מ..." חסכונית מאוד. להשוואה בין שני מושאים של פועל יחיד (ל...

טיוטה ראשונה למאמר על צורות השוואה בעברית
תקציר

יש הגורסים שלא טוב להשתמש במילת ההשוואה "מאשר". להלן אראה שבמקרא משתמשים ב"מאשר", בין היתר, בדיוק לתכלית שמשתמשים בה כיום, כלומר, להשוואה בצורת "יותר מאשר" (לפני פועל), אבל בלי המילה "יותר", שאינה משמשת במקרא במשמעות שאנו רגילים, ו...

בפוסט קודם גייסתי את הביטוי "אבא שלי, אחות שלו, הבת שלו, הבעל שלה, האח שלו" בתור דוגמה נגדית למשפטי שבילי הגן, ולביטוי "גיסה של בת דודתי". כאן אמנה כמה אפשרויות נוצרות במהלך קריאת הביטוי "גיסה של בת דודתי":

צומת ראשון הוא הבחירה בין "[ה]גיסה שלה" ובין "[ה]גיס" שלה (ובניקוד: גיסהּ, עם מ...

לאחרונה פרסמתי כאו שני פוסטים שבהם הראיתי את היתרון שיכול להיות למילים "מיותרות": הכוונה למילים שאינן הכרחיות מבחינת התקינות הדקדוקית-תחבירית, אך הן מקלות על שטף הקריאה כי הן תורמות לבהירות המשמעות (והדגמתי זאת במשפטים: הנתונים נמצאים במגמת עלייה, אדם שאותו תקף גנב).

כאן א...

בימים האחרונים בפורום השפה העברית היה דיון שנוגע לשני עניינים:

ראשית, השאלה אם הצורה "על יד" ראויה לשימוש במשמעות "בקרבת מקום ל...". על זה היו כמה דעות, ודעתי: כן, היא טובה לשימוש, ולראיה לקט (לא שלם) של מובאות מהמקרא, שבהן משתמשים בה במשמעות זו.

שנית, חוזרים לדון בשאלת נחיצות...

הנה משפט של סתם: "הסיפורים שאותם סיפרו לי חברים". המהדרין אומרים: שגיאה! צ"ל: הסיפורים שסיפרו לי חברים. ואכן במקרים רבים "את" ונטיותיה (אותי, אותך, אותו, אותה, וכו') אינן נחוצות במשפטים כאלה: הספר שאותו קנית לי. צ"ל: הספר שקנית לי, ואפשר להכביר דוגמאות.

להלן אראה שראוי לסייג את הכלל �...

כעשרה מיליון מופעים בחיפוש גוגל ל"יש לי את", ויותר משלושה מיליוני מופעים ל"יש לו/לה/להם את", מוכיחים כאלף עדים שהטענה הטהרנית בזכות שלילת ה"את" אינה משקפת את המציאות הלשונית, אלא את הטכנאות התחבירית של הטוענים:

"את" היא מילת יחס בלעדית למושא המיודע, בצירוף "יש לי הספר" המילה "הספ...

פחות ופחות משתמשים כיום בצורה: ""לא נכון שהדברים התגלגלו וכו'". יותר יותר משתמשים בצורה  "אין זה נכון ש..." כלומר, "אין זה" בתחילת משפט לפני שם תואר. לדוגמה, היום בפורום השפה העברית השתמשו בביטוי "אין זה רלוונטי [לעניין מסוים]". ואני חושב שעדיף לכתוב: "לענייננו לא רלוונטי ש...".

הצורה "...

אני בוחן את הכתוב בעין של עורך, ושואל את עצמי: "מלמעלה", איזו מין מילה זו? גם "מ... " גם "ל... " גם "מעל... " גם "מעלה...", זה בסדר?

אני פותח את התנ"ך ומוצא:

בבראשית ו, טז, אחת מהוראות בניית ה�...