במחלוקות על נכון או לא נכון מה שאני רואה וגם חווה הוא שיש בפורום, וכנראה בכלל, שתי גישות:

1. האומרים: "נכון" או "לא נכון". בקבוצה זו יש:
1.א.  מי שאינם מנמקים ואינם מסבירים, כך שמקור הסמכות הוא הם עצמם;
1.ב. מי שמנמקים (בניתוח תחביר, במובאות מהמקורות, בשטמפל של האקדמיה ללשון העברית וכ...

שאלו בפורום: "אנחנו מקריאים לבן שלנו ספר"... וכן הלאה. ענו בפורום: "איזה כיף לילד שהוריו קוראים (למה מקריאים?) לו ספרות יפה! " העונה נוזף בעדינות בשואל על השימוש בצורת "מקריאים", ולפני שהוא עונה על השאלה, הוא מלמד אותו שיעור בנוקדנות: השימוש ב"להקריא" אינו תקני, וצריך: "קראתי לילד ספ...

נשאלתי איך ליידע את גמל-שלמה ברבים: גמלי-השלמה או הגמלי-שלמה? עניתי:

לא פשוט לענות. בדרך כלל אומרים שהיידוע של הסמיכות צריך להיות על הסומך. בית הספר, ולא הבית ספר. כך גם ברבים: בתי הספר ולא הבתי ספר.

לכן אם מחשיבים את השם "גמל שלמה" לסמיכות, שזה מה שהוא באמת (הגמל של שלמה) אז היה �...

מישהי העלתה שאלה קטנה שהיה עליה ויכוח, ולכן היא קיבלה משקל גדול: מה הצורה הנכונה: 

רגשות אחרים המפעילים אותנו הן ההתרגשויות הכרוכות במגע חברתי.
או רגשות אחרים המפעילים אותנו הם ההתרגשויות הכרוכות במגע חברתי.

כאמור, זו שאלה קטנה ואפשר לענות עליה די בקלות, אף אם בתשובה שאינה...

על הסמנטיקה של המושג "לקבל החלטה"

במקור המילה "החלטה" מתארת את הרגע שבו מפסיקים להתלבט ובוחרים בפעולה או בדרך. חל"ט מבטא דברים גמורים ו"מוחלטים", דברים ברורים "לחלוטין". שורשי הביטוי מגיעים לדיני טומאה ולדיני הקצאה חוקית של קרקעות. לכן אם נדייק במשמעותה של "החלטה", נשמור אותה �...

שאלו בפורום: מה יותר נכון ? "להחליט החלטה" או "לקבל החלטה"?

כלמנ ענה: חזרה לצורך הדגשה: לעיתים, יש הכפלה לצורך יצירת דרמה כמו בדוגמאות שנתת, ואוסיף גם את לעשות מעשה. אבל, להחליט החלטה נשמע קצת עלוב. יעקוב שאל מה יותר נכון, והתשובה היא להחליט, או לקבל החלטה. אילו הייתי עורך לשוני �...

הפתחים, החיריקים, וגבולות עריכת הלשון

היום שאלה עינת בפורום: ‫"בַּזְּמַן ש" או "בִּזְמַן ש"?

התפתח דיון דקדקני ביני ובין יאיר, שאף הוא, כמו עינת וכמוני, עורך לשון מקצועי. בהמשך הרשימה הזאת אני מביא את הדיון המפורט, אחרי שערכתי אותו קצת. לפני כן אני מביא את הרצאת הסיכום שלי, ש...

רשימה בסדרה: תקלות במאמץ לדבר מליצית

א. דל שפתיי, עניות דעתי, ומבוסם כלוט

שאלו בפורום: האם אפשר לומר דל שפתותייך? לי זה לא עובר טוב באוזן, נשמע לי יותר "דל שפתייך"?

 עניתי: את/ה בטוח/ה שמתאים להגיד את הביטויים האלה ודומים להם בגוף שני? הרי זוהי צורה של ביטול עצמי, אדם בפני אלוה...

בפוסטים קודמים (כאן ועוד) עסקתי בצורות פעיל-סביל  בעברית.

ראינו שמשפטי "על ידי" בעברית מסורבלים יותר ממשפטי "by" באנגלית, הטבעיים כל כך, וגם יש ויכוח בחדרי-חדרים של המקצוענים אם הביטוי "על ידי" ראוי לשימוש הנפוץ שעושים בו.

בפוסט ההוא ראינו שבבחירת היחס פעיל-סביל יש כמה שיקו�...

שאלו בפורום: בעל כלב הוא בעליו, נכון? האם בעליו זה לא רבים? איך אגיד: בעל הכלב רוצה לטייל עם כלבו, תוך שימוש במלה "בעליו"? האם "רוצה" הופך ל"רוצים"? זה מאוד מבלבל.

היו שסברו: אין לומר "בעל הכלב", אלא בעלי הכלב. וזה משמש לשון יחיד וגם לשון רבים. הבעלים של הכלב יוציא אותו לטיול, ואז ברו...

דני קנה חתול לאחר יום הולדתו

מצאתי ברשת מאמר מצוין על סגנון*, שתיאורו: "עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותה הלשונית של ויקיפדיה" (ללא כותרת, ללא שם מחבר). כתוב יפה וחסכוני, מאורגן למופת, למדתי ממנו כמה דברים, והסכמתי עם רוב מה שנאמר בו. אבל בלי להתפלמס הרי אי אפשר, ו...

קצרמר על למה ומדוע

יש הטוענים ש'למה' היא שאלה על תכלית (לשם מה), ו'מדוע' היא שאלת סיבה (הוסף לי ידע על סיבת הדבר). במקרא אין ביסוס לטענה זו על בידול משמעות, לפי מדגם הדוגמאות הבאות:

1. למה או מדוע נפלו פניהם?

בראשית ד,ו ויאמר ה אל קין: למה חרה לך ולמה נפלו פניך.
שם, מ,ז וישאל את סריס�...

לשאלת ההעדפה של השימוש במילות "כי..." ו"ש...", למשל בביטוי דוגמת "ייתכן כי"

א. לשון מקרא

1. דיבור ישיר ופעלים משורש אמ"ר במקרא

פעלים מהשורש אמ"ר שכיחים מאוד במקרא, מופיעים אלפי פעמים, וכמעט תמיד משמשים לפני דיבור ישיר, על דרך:
בראשית, יט למה אמרת אחתי הוא... (פרעה לאברהם).

הפ...